אמורגוס amorgos – איי יוון

/אמורגוס amorgos – איי יוון
אמורגוס amorgos – איי יוון2018-10-03T18:24:51+00:00

אמורגוס אחד האיים המרהיבים של יוון!

דרכי הגעה ומלונות באמורגוס: הזמינו טיסות לאתונה לאחר מכן תצטרכו לקחת הפלגה מנמל פיראוס או מנמל רפינה (גם באיזור אתונה) לאי אמורגוס. להגעה לנמל ראו מונית באתונה.
באמורגוס יש שני נמלים אליהן מגיעות הפלגות: Aegiali ו- Katapola. משך ההפלגה מאתונה לאמורגוס הוא כשמונה שעות. דרך נוספת להגיע היא דרך נאקסוס, ניתן להגיע בהפלגה או בטיסה לנאקסוס ומשם לקחת הפלגה של כשעתיים-שלוש. ללוחות זמני הפלגות והזמנת הפלגה עברו לעמוד הפלגות ביוון. מה שנותר הוא לחפש ולהזמין מלון באמורגוס שימו לב, אם אתם מעוניינים בהמלצה על מלונות באי זה לחצו כאן. אמורגוס הוא אחד האיים הכי מיוחדים ויפים של יוון, חופי טורקיז מרהיבים, מסלולי טיול נהדרים ובתים בכחול ולבן.

ההיסטוריה של אמורגוס

 

ההתיישבות באי אמורגוס החלה לקראת סוף המילניום ה-5 לפנה"ס בראש גבעת מינואה, בה נתגלו אובסידיאן ממילוס וכלי חרס מהתקופה הנאוליתית המאוחרת.
המילניום ה-3 לפנה"ס מסמן את השגשוג הראשון של האי, כאשר הוא שימש למרכז חשוב של התרבות הקיקלדית, שפרחה זמנית בנקסוס ובאיים המוגנים שביניהם. אמורגוס, עם כמעט תריסר מרכזי התנחלות שונים באותה תקופה, הינו המקור להרבה פסלונים קיקלדים ידועים. בתי הקברות של אגיה פרסקבי, אגיוס פבלוס, קפרוס, קפסלה, ניקוריה וסטברוס הניבו פיסול קיקלדי.
החל מהמילניום ה-2 לפנה"ס, פרט לעדויות על נוכחות המיקנים במפרץ קטפולה, ההיסטוריה של האי די דלה. במשך המאה ה-10 לפנה"ס הגיעו מתיישבים איונים והקימו את שלושת הערים ההיסטוריות – אאג'יאלי, מינואה וארקסינה. תחילה נוסדה הקולוניה של נקסוס – ארקסינה, לאחר מכן מינואה של סמוס ואז אאג'יאלי של מילטוס. המשורר סימונידס מהמאה ה-7 לפנה"ס, היה לכאורה אחד המתיישבים מסמוס.

האי מופיע ברשימת המחוות האתונאית משנת 433 לפנה"ס. הוא השתתף בליגה האתונאית השנייה בשנת 357 לפנה"ס. המגדלים ההלניסטיים היפים והמבנים באי הוקמו בזמנים מפוקפקים, כאשר אמורגוס היה תחילה בידי מקדוניה, לאחר מכן נשלט ע"י התלמים ואחר כך גם ע"י מדינת רודוס מסוף המאה ה-3 לפנה"ס.
לאחר שנת 133 לפנה"ס סופחו שלוש הערים לפרובינציה הרומית של אסיה. האי אמורגוס שימש לעתים קרובות כיעד הגליה בתקופה הרומית, אם כי ברור שלא היה הגרוע ביותר. טקיטוס כותב, כי טיבריוס המיר את הבידוד המוצע לויביוס סרנוס האומלל באי השומם גיארוס בהגלייה באמורגוס מטעמים הומניטריים.
ישנן עדויות על קהילות נוצריות קדומות פזורות באי, במיוחד בחוף קטפולה; אמנם התדירות הגוברת של מתקפות שודדי הים דחפה את התושבים פנימה לתוך הגבעות המרכזיות של האי והאתר של צ'ורה החל לגדול ולהתאכלס במאה ה-9.
הגעתם של נזירים פליטים עם האיקונין מקוזיבה בפלסטינה של תקופה זו, יחד עם יסוד המנזר חוזובוטיסה בשנת 1088 תרמו באופן משמעותי להיסטוריה של האי. אמורגוס נכבש ע"י ג'רמיה ואנדראה גישי מטעם דוכסות נקסוס של מרקו סאנודו בשנת 1207.
כפי שהיה מקובל באיים הקיקלאדיים הפחות מרכזיים, השלטון באי החליף ידיים פעמים רבות; תחילה נכבש ע"י משפחת גישי; חזר לידי הקיסר הניקאי ג'ון בטצסבין בין השנים 1269-1296 ושימש בעיקר למקום הגליה; הוקצה רשמית לונציה באמנת 1303 ונשלט ע"י משפחת בארוצי; לסופו של דבר נמכר בחתיכות ובשלבים לג'ובאני קוריני, הלורד של אסטיפליה, אשר החזיק באי עד כיבושו על-ידי האדמירל העותמאני ברברוסה בשנת 1537. בשנת 1540 נספח לתורקיה באופן רשמי. תחילה מונה נציב תורקי, אך עד למאה ה-18 היה באי ממשל מקומי ששילם מיסים לשלטון העותמאני תמורת חופש מסחר ואמונה.
האי היווה יעד תמידי לשודדי הים, אשר הגיעו לשיאם במתקפה הנוראית בשנת 1797 מצד פיראטים ממאני. ב-1835 האי צורף לממלכת יוון החדשה. באותה שנה שריפה הרסנית התפשטה על אאג'יאלי וחיסלה את יערות האלונים של הר קרוקלוס, כשהיא משנה באופן קיצוני את הנוף והאקולוגיה בקצה הצפוני של האי.